התקפי חרדה / הפרעות פאניקה - תיאור מקרה טיפולי
מאת: יולי ביילין

מבוא
עבודה זו היא המחקר האישי שלי להבנה עמוקה יותר של התהליכים המתרחשים בגוף ובנפש בזמן התקף חרדה ואחריה. במהלך העבודה אני אציג את הגישות השונות של מהי חרדה והדרכים לטיפול בה.
ההנחה הבסיסית שלי היא ש חרדה היא בעצם זעקה של עצמנו המתריעה על חוסר איזון וחוסר ביטוי רגשי עמוק, זהו צורך פנימי לדיאלוג מחודש בין החלקים המרכיבים את אישיותנו. אני מאמינה שאין בעיה שלא ניתנת לתיקון ולכן גם התקפי חרדה, כמה קשים שלא יהיו, ניתנים לאיזון ותיקון המתחיל בהכרה של התופעה כקול שבא לומר לנו דבר מה שלא היינו מוכנים לשמוע עד כה בשום צורה אחרת. קראתי פעם ש התקף חרדה זוהי דרכו של הגוף לומר דברים שלא העזנו להגיד בקול.
אני מאחלת לי ולכולנו להיות אמיצים מספיק בכדי לומר את האמת העמוקה מבלי לגרום לגוף לדבר בשפה כה כואבת.

מהי חרדה ?
חרדה היא תחושת פחד מוגזמת או תחושת בהלה או דאגה יתרה המלווה בתסמינים גופניים הבאה בעקבות ציפייה לסכנה שיכולה להיות חיצונית או פנימית. לא תמיד קל לאדם מן השורה להבדיל בין פחד לחרדה. הדוגמא הבאה עשויה לסייע:
אם אתה מטייל בג'ונגל ואריה חושף את שיניו מולך יש סיכוי רב כי תרגיש פחד. אם לעומת זאת פודל קטן וחביב הולך לידך ואתה "מת מפחד" שחיית המחמד תנשוך אותך, לבך פועם בחוזקה ונשמתך קצרה זו חרדה. אחד ההבדלים החשובים בין פחד לחרדה הוא שפחד נובע מהסכנה עצמה ואילו חרדה מתעוררת עקב ציפייה לסכנה. חרדה יכולה ללבוש פנים רבות, בתלות בגורם לה, באישיות של האדם הסובל ממנה וכנראה שגורמים תורשתיים וגורמים התפתחותיים משפיעים על העוצמות והצורות השונות של חרדה.
מצבים ומחלות רבות נחשבים היום ל"הפרעות חרדה", למשל: התקפי בעת (פאניקה), פוביות, התנהגות כפייתית או מחשבות טורדניות, היפוכונדרייה (פחד ממחלות) הפרעת חרדה בעקבות טראומה ותחושת חרדה כללית.(אתר אינפומד, 2008)

התקפי חרדה בגישה הקונבנציונאלית

1. מבנה המוח
על מנת להבין את המתרחש בגוף בזמן התקף חרדה, תחילה נבחן את מבנה המוח והתפקידים של האזורים השונים בו שקשורים לתהליך זה.
נתחיל בהגדרה של מהי המערכת הלימבית שנמצאת עמוק במרכזו של המוח -
המערכת הלימבית (limbus בלטינית: קצה) כוללת את המבנים במוח האנושי המעורבים

ברגש, מוטיבציה, והקשר בין רגש לזיכרון.המערכת הלימבית משפיעה על היווצרות זיכרון על ידי שילוב מצבים רגשיים עם זיכרונות מאוחסנים של תחושה פיזית.
המערכת הלימבית כוללת מבנים מוחיים קליפתיים ותת-קליפתיים רבים. להלן האזורים שבדרך כלל נחשבים לחלק מהמערכת הלימבית:
אמיגדלה: מעורב באיתות לקליפת המוח על גירויים מניעים משמעותיים כמו אלו הקשורים בפחד או תגמול;
היפוקמפוס: דרוש ליצירת זיכרונות ארוכי טווח;
גירוס הסינגולום: מסדיר פונקציות אוטונומיות - קצב לב ולחץ דם, כמו כן פעילות קוגניטיבית וריכוזית;
הגירוס הכיפתי: אזור הכולל את הסינגולום, ההיפוקמפוס והגירוס הפארהיפוקמפי;
היפותלמוס: מווסת את מערכת העצבים האוטונומית על ידי ייצור שחרור וייצור הורמונים. משפיע על לחץ דם, קצב לב, רעב, צמא, עוררות מינית, ומחזור השינה;
הגוף הפטמתי: חשוב להיווצרות זיכרון;
גרעין האקומבנס: מעורב בתגמול, עונג והתמכרות;
קורטקס אורביטופרונטלי: מעורב בקבלת החלטות;
גירוס פארהיפוקמפי: חלק מההיפוקמפוס, משחק תפקיד ביצירת זיכרון מרחבי;
תלמוס: 'תחנת הממסר' לקליפת המוח; (אתר ויקיפדיה, 2008)
וכעת נתמקד באזור שנקרא אמיגדלה. לפי הבנתי, אזור זה מעורב באופן ישיר וחד משמעי בכל הקשור לפסיכופתולוגיה של התקפי חרדה.
האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד, המורכב מכ-13 גרעינים, המצוי בעומק האונה הטמפורלית התיכונה במוח. האמיגדלה מקושרת עם תגובות רגשיות למצבי סכנה (בעיקר פחד ותוקפנות) ומשתתפת בתגובות התנהגותיות, האוטונומיות וההורמונליות בנוכחות גירויים רגשיים. כמו ההיפוקמפוס, גם האמיגדלה היא חלק מהמערכת הלימבית. האמיגדלה נחשבת למעורבת ישירות בתהליכי ויסות רגשי ו"אחראית" על פחד ומורא. כמו כן ידוע שהזיכרונות הראשונים של האדם לאחר הלידה מאוכסנים באמיגדלה. משום כך בדרך כלל איננו זוכרים אירועים עד גיל 3. כמו כן בגלל זה אדם שאיבד את זיכרונו (למשל בתאונות דרכים) עדיין זוכר את שפת אימו. (ויקיפדיה, 2008)
אזור האמיגדלה הוא החלק הרגשי של המוח והוא פועל בשיתוף פעולה עם שאר אזורי המוח ובמיוחד עם אזור הקורטקס (קליפת המוח) שהוא החלק הקוגניטיבי (שכלי-מחשבתי). כאשר אזור האמיגדלה מוצף (בדרך כלל עקב הדחקה רגשית), הרגש "משתלט" על הפעילות המוחית הכוללת, כתוצאה מכך מציף את ההיפותלמוס שמפעיל את מערכת העצבים האוטונומית והמערכת ההורמונאלית ויוצר התקף חרדה. ניתן לדמות את התהליך לבריכת מים אשר אוגרת ואוגרת מים ללא אפשרות להתנקז (מים = רגש), כאשר בריכה זאת מתמלאת עד גדותיה, המים מתחילים לגלוש ולהציף את כל האזורים השכנים ולעורר מצב של סכנה ואיום (סכנה = חרדה).

2. הגורמים להתקפי חרדה
הרופאים והחוקרים של הרפואה הקונבנציונלית עדיין לא הגדירו באופן חד משמעי את הגורמים הפיזיולוגיים להופעתה של הפרעת חרדה. ישנם מחקרים המראים את הקשר בין מרכיבים גנטיים לבין נטייה ל התקפי חרדה, ומניחים שכמו בהפרעות נפשיות אחרות, גם כאן, המחסור במעביר העצבי סרוטונין מהווה גורם להפרעה.
ישנן גישות פסיכולוגיות השונות המציאות מגוון סוגי טיפול בהפרעות חרדה על פי התפיסה שלהן את ההפרעה והגורמים לה.
המקובל והמוסכם בעולם הפסיכולוגיה הוא שהתקפי חרדה הן תולדה של שילוב של גורמים פסיכולוגיים, סביבתיים וביולוגיים. חלק מהגורמים הפסיכולוגיים יכולים להיות סגנון חיים רווי במתח ולחץ אשר מעוררים פעילות מוגברת של המערכת העצבית האוטונומית וגורמים בסופו של דבר לשיבושה.
על פי המאמר של הפסיכולוגית קרן קפלן והפרופ' אורן קפלן, ישנן גישות שונות להסתכלות על הפרעת חרדה והטיפול בה.
כיוון חשיבה אחד אומר שהתקפי חרדה הם סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כלומר, חרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם.
לעומת זאת, הגישה הרפואית- תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה (ק. קפלן, פרופ' א. קפלן, 2008)

3. אבחון הפרעות חרדה
התקף מוגדר כהופעה פתאומית ורבת עוצמה של בהלה, פחד או אי נוחות, המגיעה לשיאה בתוך 10 דקות לערך וכוללת לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים, ללא אינדיקציה לאירוע רפואי אובייקטיבי (כגון התקף לב, לחץ דם גבוה וכדומה):
תחושה של סכנה קרבה
הצורך להימלט
דפיקות לב
הזעת יתר
רעידות
קוצר נשימה
תחושה של מחנק
כאב, דקירות או אי נוחות בחזה
בחילה או אי נוחות בדרכי העיכול
סחרחורת
דפרסונליזציה: תחושה שהדברים אינם מציאותיים.
פחד מאובדן שליטה או פחד מ"יציאה מהדעת"
פחד ממוות
דקירות קלות
גלי קור או חום
ישנם שלושה סוגים של התקפות פאניקה:
פתאומית – ההתקפה מופיעה "יש מאין", ללא כל אזהרה וללא כל סיבה הנראית לעין.
מצבית – מצבים שבהם הפרט תמיד סובל מהתקף, למשל כניסה למנהרה.
נטייה למצביות – מצבים בהם קיימת סבירות שהפרט יסבול מהתקפת פאניקה, אם כי זו אינה תמיד מתרחשת. לדוגמא, פרט אשר לפעמים סובל מהתקפות פאניקה בעת נהיגה.
(ק. קפלן, פרופ' א. קפלן, 2008)

חשוב לשים לב כי ישנן הפרעות ומחלות גופניות אשר מעוררות סימפטומים כמעט זהים לאלו של התקף חרדה, כגון: מחלות לב, הפרעות הורמונליות בבלוטת התריס, הפרעות הורמונליות ביותרת הכליה, בעיות נשימה, אלרגיות ועוד.

4. סוגי חרדות
נהוג לחלק את הפרעות החרדה לארבע קבוצות עיקריות:
1. הפרעת אימה (Panic Disorder ) - מאופיינת בתסמינים גופניים, כגון קוצר נשימה, תחושת מחנק, פעימות לב מואצות, סחרחורות, כאבי ראש, הזעה, רעד או צמרמורות, גלי חום וקור, בחילות ושינויים בפעילות המעיים, וכן בתסמינים נפשיים כחוסר אונים, מצוקה, אבדן שליטה, פחד מגורם לא ידוע, מאבדן שליטה, מיציאה מהדעת, ממוות ושינויים בהתנהגות (כולל מצבי הימנעות שונים).
הופעת ההפרעה אינה נובעת בהכרח מסיבה ידועה לסובל ממנה.
אחת התופעות הקשות הנלוות למצב זה היא התקף חרדה: הופעה פתאומית ורבת עצמה של בהלה, פחד או אי נוחות, המגיעה לשיאה בתוך עשר דקות לערך וכוללת לפחות ארבעה מהתסמינים הקשורים להפרעות אימה ללא אינדיקציה לאירוע רפואי אובייקטיבי (כגון התקף לב, לחץ דם גבוה וכו´).
2. הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder, GAD) - מאופיינת בדאגות ובמתח סביב נושאים שונים ומגוונים העוסקים בענייני היומיום. אנשים הסובלים מהפרעה זו מוטרדים ומודאגים גם בשל אירועים שכיחים ורגילים. הם מרבים בתלונות על עייפות, בהלה ותחושת כובד.
3. הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder,OCD) - מתבטאת במחשבות בעלות תוכן מאיים או מפחיד, אשר טורדות שוב ושוב את המטופל שאינו מצליח לסלקן מתודעתו. המחשבות מפריעות ומאיימות על המטופל, מעלות את רמת החרדה ומפריעות בתפקוד ובריכוז. אנשים הסובלים מהפרעה טורדנית נאלצים לעתים לחזור ולבצע פעולות מסוימות שוב ושוב כדי להירגע ומוצאים עצמם עסוקים זמן רב בפעולה החוזרת על עצמה, למשל, רחצה, ניקיון, סידור חפצים בסדר מסוים וכו´.
4. פוביה / בעת (FOBIA) - מצב שבו הפרט סובל מפחד ומבהלה חריפים ומוגזמים כלפי אובייקט מסוים או מצב מסוים, שאינם מעוררים תגובות דומות בקרב האדם הסביר. רמת הפחד אינה תואמת את הנסיבות ועלולה להביא להימנעות מפעולות יומיומיות שגרתיות ופשוטות. פוביה תוגדר ככזו כאשר הפחד פוגם בשגרת היומיום של האדם, בתעסוקתו או באיכות חייו. הסובלים מפוביה ערים בדרך- כלל לחוסר ההיגיון שבפחד, אך אינם מסוגלים לבטלו או להפיגו. אמנם מושאי החרדה מרובים ומגוונים, אך מקובל לחלק את הפוביות לשלושה סוגים מרכזיים:
א. פוביות פשוטות - אימה משתקת ממפגש עם חפץ, בעל חיים, סיטואציה מסוימת (לעתים די במחשבה עליהם). דוגמאות שכיחות הן חרקים כלשהם (עכביש, מקק), גבהים (מעליות, מגדלים, טיסות), טיפולים רפואיים (זריקות, בדיקות דם, טיפול שיניים) ועוד.
ב. חרדה חברתית - מתבטאת בתסמיני חרדה, מתח ותחושת אי נוחות במצבים חברתיים שונים, ולעתים אף בהימנעות חלקית או מלאה ממצבים אלה. לדוגמה, דיבור, אכילה, כתיבה, נוכחות קהל או אנשים זרים, אירועים שונים, קניות במרכזים גדולים ועוד.
ג. אגרופוביה - פחד ממקומות בלתי מוכרים ומורכבים. הסובלים מאגרופוביה יימנעו מכניסה לבית-קולנוע, מנסיעה ברכבת לבדם או מביקור בסופרמרקט. מדובר בהפרעה מגבילה מאוד אשר גורמת לרבים מהלוקים בה להיות מרותקים לביתם.
(אתר טיפולי משוב, 2008)

5. הטיפול הקונבנציונאלי בחרדה
הטיפול הקונבנציונאלי נחלק לשני חלקים: הטיפול הפסיכולוגי בשילוב שיטות שונות והטיפול התרופתי:

טיפולים פסיכולוגיים
טיפול דינאמי (גישה פסיכואנליטית)
הטיפול הדינאמי מניח מקורות לא מודעים לחרדה ויוצר באמצעות תהליך טיפולי ארוך טווח מסע אל העצמי בו המטופל מפתח מודעות רבה יותר לחלקיו הפנימיים ולקונפליקטים הבלתי פתורים שבו. הגישה דורשת טיפול ארוך טווח של חודשים לפחות. היא עשויה להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים, אך לא תמיד מספיקה או מתאימה להסרת הסימפטומים המטרידים שעולים מהפרעת החרדה.
טיפול התנהגותי (Behavior Therapy)
מטרתו של הטיפול ההתנהגותי לשנות את ההתנהגות הבלתי רצויה ולשלוט בה. האדם לומד להתמודד עם מצבים קשים, פעמים רבות באמצעות חשיפה מבוקרת לאותם מצבים. סוג זה של טיפול נותן לפרט תחושה של שליטה על חייו.
טיפול קוגניטיבי (Cognitive Therapy)
מטרתו של הטיפול הקוגניטיבי לשנות דפוסי חשיבה בלתי מועילים או מזיקים. הפרט בוחן את רגשותיו ולומד להבחין בין מחשבות מציאותיות למחשבות בלתי מציאותיות. בדומה לטיפול ההתנהגותי, הפרט מעורב באופן פעיל בתהליך החלמתו ומקבל תחושת שליטה על חייו.
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי CBT (Cognitive Behavior Therapy)
מטפלים רבים עושים שימוש בשילוב של טיפול קוגניטיבי והתנהגותי. אחד היתרונות של טיפול מסוג זה הוא כי המטופל לומד על כישורי החלמה אשר יכולים להועיל לו לאורך חייו.
טכניקות של הרפיה ודמיון מודרך
טכניקות של התרגעות מסייעים לפרט לפתח יכולת להתמודד במידה רבה יותר של יעילות עם גורמי הלחץ המובילים לחרדה, כמו-גם עם חלק מהתסמינים הפיסיים של החרדה. הטכניקות הנלמדות כוללות תרגול של נשימה נכונה.
היפנוזה
מקובל שהשימוש בהיפנוזה עשוי להשתלב בצורה יעילה בכל סוג של טיפול בהתקפי חרדה.

טיפול תרופתי
על פי הגישה הקונבנציונאלית, למרבית הפרעות החרדה יש גם מקור ביולוגי מסוים ולכן ניתן לרוב לטפל בהן באמצעות תרופות. הרפואה הקונבנציונאלית דוגלת בכך שטיפול תרופתי עשוי להיות מועיל ולרוב נעשה שימוש בטיפול תרופתי בשילוב עם אחת או יותר משיטות הטיפול הפסיכולוגיות המצוינות לעיל. לעתים נעשה שימוש בתרופות נוגדות דיכאון או תרופות להורדת רמת החרדה על מנת להקל על תסמינים קשים ועל מנת שאפשר יהיה להתקדם עם סוגים נוספים של טיפול. טיפול תרופתי יעיל עבור אנשים רבים ומהווה אפשרות טיפול ארוכת טווח או קצרת טווח, תלוי בפרט המטופל.
הרופאים מאמינים כי טיפול תרופתי, ובעיקר באמצעות תרופות נגד דיכאון, עשוי להיות מועיל בטיפול בהתקפי חרדה ולרוב נעשה שימוש בו בשילוב עם סוגי טיפול אחרים, כדוגמת תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית. תרופות נגד דיכאון ותרופות להקלת חרדה נועדו להקלת התסמינים, ומתן אפשרות להתקדם עם סוג אחר של טיפול. טיפול תרופתי עשוי להיות לטווח קצר ולעתים דרוש לאורך זמן רב, תלוי בחולה.
התרופות הנפוצות לשימוש בהתקפי חרדה הן ממשפחת SSRI (selective serotonin reuptake inhibitors). כמו כן יש שימוש בבנזודיאזיפינים, (benzodiazepines) טריציקליקים (tricyclic), חסמי בטא (beta blockers), ו- MAOI (Monoamine oxidase inhibitors).  (ק. קפלן, פרופ' א. קפלן, 2008)


חרדה "נורמאלית" וחרדה כהפרעה
חרדה ופחד הן תופעות נורמאליות, רחבות היקף, שתפקידן המקורי לגרום לאדם לברוח מסכנה. כל אדם חווה לעתים תחושת חרדה מסוימת. תחושה זו מאופיינת בתחושת פחד לא ממוקדת ומלווה בדרך כלל בכאב ראש, הזעה, דפיקות לב, תחושת עילפון, תחושת חנק או כאב בחזה, כאב בטן ושלשול. רוב בני האדם עשויים לחוש חרדה מסוימת כאשר הם צריכים לעמוד מול אולם מלא אנשים ולנאום. חרדה נחשבת למחלה או להפרעה כאשר היא מפריעה לתפקודו של החולה בה, למשל, כאשר היא מוגזמת ביחס לגירוי שמעורר אותה. לעתים מלווה חרדה בדיכאון, בושה או אשמה.
(אתר אינפומד, 2008)


התקפי חרדה - כמה זה נפוץ?
למעשה, הפרעות החרדה הן תופעה נפוצה למדי – אחד מכל ארבעה אנשים מגיע למצב של חרדה פתולוגית לפחות פעם אחת בחייו. כמעט כל הפרעות החרדה נפוצות פי שתיים בקרב נשים ביחס לגברים. המקרה היחיד בו היחס שונה הוא ההפרעה הטורדנית-כפייתית, שהשכיחות שלה שווה בין המינים. הפרעת חרדה תופיע, בדרך כלל, לפני גיל 40-50. במידה וההפרעה מופיעה בגיל מאוחר יותר, רצוי לעבור בירור גופני מקיף.
יש לא מעט גורמים פיזיים שעלולים לגרום לתסמינים דמויי חרדה. בדיוק בגלל זה, לפני שמאבחנים הפרעת חרדה, צריך לשלול גורמים אחרים, שהסימפטומים שלהם דומים לחרדה – למשל, מחלות לב שונות מחלות נשימתיות, עלייה או ירידה ברמת הסוכר בדם, בעיות בבלוטת התריס, בעיות בריכוז המלחים כגון ירידה בסידן, גידולים, בעיות נוירולוגיות, הרעלת סמים או גמילה מסמים.
(אתר המדריך לנפש, 2008)

"אינטליגנציה רגשית"
המוח האנושי עבר תהליך של גדילה במשך מיליוני שנות אבולוציה. בבסיסו, היה רק גזע המוח המקיף את החלק העליון של חוט השדרה ומסדיר פונקציות חיים בסיסיות כגון נשימה וחילוף חומרים. אונת חוש הריח, שהייתה חשובה ביותר להישרדות, היא שגרמה להתפתחות מרכזי רגש. עם הופעת היונקים, הופיעו שכבות חדשות של המוח הרגשי, שנקראות המערכת הלימבית (מלטינית, לימבוס = טבעת). המערכת הלימבית שולטת בתחושות של תשוקה מינית, זעם, אהבה, פחד וכן היכולת ללמידה וזכרון. מן המערכות הרגשיות התפתח אחר כך המוח ה"חושב", הניאו-קורטקס, קליפת המוח החדשה. הניאו-קורטקס הוא מושב המחשבה. הוא מכיל את המרכזים האוספים ומבינים את מה שאוספים החושים. הוא זה המאפשר לנו לפתח תחושות על רעיונות, אומנות, סמלים וכולי. עם זאת, במצבי חירום והישרדות, מרכינים בדרך כלל המרכזים השכליים במוח את ראשם בפני המערכת הלימבית, המערכת הרגשית. כלומר, שתי מערכות - לימבית שמונחת ע"י הרגש, ושכלית שמונחית ע"י הניאו-קורטקס - שפועלות בהרמוניה.
ידועים מקרים, כאמור, בהם משתלטת המערכת הלימבית על השכלית, מעין "מחטף" המאפשר פעילות מהירה ללא מחשבה. דוגמא כזו הוא דחף בלתי נשלט שמסתיים ברצח. מקור "מחטף" זה הוא השקד, האמיגדלה , אחד המרכזים החשובים ביותר במערכת הלימבית.לשקד רשת נרחבת של קשרים עצביים המאפשרת לו בשעת חירום רגשית להשתלט על המוח ולהנהיגו. השקד הוא מעין "שומר פסיכולוגי בכוננות לרגעי חירום", בעל יכולת מהירה אף מזו של הניאו-קורטקס לנתח מצב ולהחליט על דרך פעולה. מכאן נגזרת ההבנה השכלית המאוחרת לעתים של מעשה שעשינו במהירות, שכן השקד הוא מהיר ואינטנסיבי, לעתים בלתי נשלט. הקשרים בין השקד (המערכת הלימבית) לבין הניאו-קורטקס הם כ"ברית" שבין הלב לשכל המתווכת ע"י הקורטקס הבין-מצחי המבקר את התחושות ומתפקד כ"מתג כיבוי" המרגיע את השקד במצבי חירום. השילוב של המוח השכלי והרגשי הוא המפתח להצלחה ואושר.
(דניאל גולמן, 2008)

התקפי חרדה – כך זה היה פעם
פרויד היה אבי התפישה שניתן לטפל בהתקפות של חרדה באמצעות דיבור ובכך יסד את ענף הפסיכולוגיה. תפישתו חוללה מהפכה משום שעד אז נהגו לכלוא את החולים שהוגדרו אז כסובלים מ"התקפי היסטריה" בבתי חולים לפגועי נפש. ואת התופעה יחסו בעיקר לנשים. למעשה מוצאה של המילה "היסטריה" מהמילה הלטינית hysterium שמשמעה רחם. בימי הביניים האמינו שהסיבה לתופעת ההיסטריה של הנשים קשורה לעליית הרחם כלפי מעלה הגורמת ללחץ רב על הלב.
(הלל לרנר, 2007)

חרדה על פי שיטת לוסקי

על פי שיטת לוסקי, תקלה מופיעה על מנת לאזן חוסר איזון קיים, כלומר, התקלה היא האיזון והתיקון עצמו. התקלה באה להראות את האור ואת הדרך לצמיחה ושינוי פנימי לצורך השבחה.
על פי תפיסה זו, חרדה היא מערכת אזעקה המופעלת על ידי הגוף ובתוכו על מנת להתריע על פעילות לא תקינה של אחת המערכות. התקף חרדה הוא סימפטום (תוצאה) שיכול לנבוע מגורמים רבים, כאשר עצם הופעתו הוא סימן על כך שהגיע הזמן לעשות בדק בית רציני ולתקן את הדברים שלא תקינים.
גורמים אפשריים:
לכל דבר יש סיבה, העולם כולו פועל על פי העיקרון של סיבה ותוצאה ולא תמיד הסיבה גלויה לעין. לכן, גם להתקף פתאומי של פחד בלתי מוסבר יש סיבה (גלויה או נסתרת). עצם חוסר היכולת שלנו לזהות את הסיבה לא אומר שהסיבה לא קיימת כלל.

סיבות וגורמים אפשריים להתקפי חרדה:
(נכון ולא נכון הם מושגים סובייקטיביים הנקבעים על פי ההגדרה של הפרט)
הרגלי תזונה לא נכונים
הרגלי חיים לא נכונים
הרגלי שינה
חוסר מנוחה
לחץ, מתח, עייפות
חוסר שמחה
חוסר יעוד
חוסר חיבור עם האני הפנימי
חוסר הגדרה של העצמי
חוסר בטחון
חוסר ביטוי ברובד הרגשי - חסימה רגשית עמוקה
חוסר שלום פנימי בין הרבדים השונים – ויכוח פנימי
חוסר אמונה (באנשים, בחיים, באל, בעצמי)
חוסר רצון וכוח חיים
בעיות גופניות כגון: אנורקסיה, תת ויתר פעילות בלוטת התריס, מחלות לב ומערכת הנשימה, בעיות במערכת העיכול, הפרעות במערכת העצבים.
השפעות סביבתיות כגון: אלימות, הפחדה, דיכוי וכד'.
חוסר איזון בפעילות ההורמונאלית (מערכת הורמונאלית)
על פי התפיסה של שיטת לוסקי ותפיסתי האישית שלי, כל אדם אשר סובל מהתקפי חרדה (וכל הפרעה אחרת) ואשר יעשה בדיקה מקיפה של כל הרגלי החיים, ימצא שם את אחד הגורמים הנ"ל או גורם נוסף. הנקודה היא שתמיד יהיה שם גורם שניתן לתקן ולרפא.

טיפול בחרדה בשיטת לוסקי
שיטת לוסקי רואה את המכלול השלם שמרכיב את האדם בארבעה רבדים: רוחני, שכלי, רגשי וגופני. על פי שיטת לוסקי, כל בעיה מופיעה ב-4 רבדים בו זמנית, כל בעיה מבטאה את עצמה ברבדים השונים ומדברת בשפות שונות, לכן בדרך כלל, למספר בעיות שונות (ברבדים שונים) נמצא גורם משותף. טיפול באחד הרבדים ישפיע לטובה על שאר הרבדים כפי שטיפול באחת האינטליגנציות ישפיע לטובה על שאר האינטליגנציות. התקף חרדה הוא ביטוי גופני של חוסר איזון שקיים גם ברבדים האחרים בהם הוא מתבטא בצורות אחרות. התקף חרדה הוא סימפטום (ביטוי גופני) משותף לכל הסובלים ממנו שנגרם מסיבות שונות אצל אנשים שונים. לדוגמא, א' עלול לסבול מהתקפי חרדה עקב הצפה של הרצון לקבל לעצמו ללא יכולת לזהות בין הרצון לקבל לבין הרצון לתת (חוסר איזון ברובד הרוחני). לעומת זאת, ב' עלול לסבול מהתקפי חרדה עקב חוויה חיצונית שהובילה אותו למסקנה ולעמדה משובשת ברובד השכלי, כגון: "העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו". מכאן יוצא שכל מטופל יאובחן באופן פרטני ויקבל טיפול ייחודי בו הטכניקה הטיפולית תותאם על פי הרובד הפגוע ועל פי אופיו האישי. כעת נחזור לרובד הגופני ונבחין בכך שהביטוי של חוסר האיזון בא לידי ביטוי באופן זהה או דומה אצל כל הסובלים מהדבר, הביטוי הוא - התקף חרדה. לכן, כל מטופל אשר סובל מהתקפי חרדה יקבל טיפול ראשוני ברובד הגופני אשר יעזור לו להתגבר תחילה על הסימפטומים הגופניים (הסימפטומים שמופיעים בזמן התקף) לפני שניגשים לעבודה ברבדים עליונים (רגשי, שכלי ורוחני) לצורך תיקון הסיבה לחוסר איזון. דוגמא: כל אדם אשר שובר את רגלו, קודם כל מקבל גבס כטיפול ראשוני (הטיפול המשותף ברובד הגופני), לאחר מכן יש מקום לבדוק ברבדים העליונים את הסיבה שגרמה לו לשבור את הרגל על מנת למנוע חזרתו של המקרה או הופעתן של תקלות אחרות ברובד הגופני כביטוי של חוסר איזון של הרבדים העליונים. על פי הדוגמא הזו אנו מבינים שאנשים שונים שוברים רגל מסיבות שונות אך כולם זקוקים תחילה לטיפול ברגל עצמה - הגבס.
להלן הטיפול הראשוני להקלת הסימפטומים ברובד הגופני אשר מומלץ לכל הסובלים מהתקפי חרדה:

טיפול בפרחי באך
פרחי באך הן תמציות פרחים אשר עובדות ברמה האנרגטית (על פי העיקרון ההומאופטי). ישנם מספר תמציות אשר מתאימות לטיפול בהתקפי חרדה והן:
 ASPEN – למצבים של פחד ממקור לא יודע – חרדה.
MIMULUS – למצבים של פחד ממקור ידוע (פחד גבהים, פחד קהל, קלאוסטרופוביה וכד').
CHERRY PLUM – מרגיע במצבים של פחד מאיבוד שליטה.
ROCK ROSE – מרגיע במצבים של פאניקה ובהלה.
WHITE CHESTNUT – מאזן ומרגיע מחשבות טורדניות.

טיפול בדיקור
להלן נקודות דיקור של האינטליגנציות אשר עלולות להיות לא מאוזנות (חלשות או מוצפות) אצל הסובלים מהתקפי חרדה.
ב - חוכמה היכולת לתזמן פעולה, היכן, מתי, עם מי, כמה ואיך
אינטליגנציה זו מקושרת לבלוטת ההיפופיזה שמקושרת למערכת העצבים. דיקור בנקודה זו מאזן את פעילות מערכת העצבים ומרגיע. 26GV
1 - אור היכולת להיות בוודאות שהכל בא מצד האור, הכל אור
חיזוק אינטליגנציה זו מחזק את הוודאות שכל דבר נעשה לטובה, ידיעה זו מעניקה כוח ומוטיבציה בזמן התקף ואחריו. 10LU
10 - גילוי היכולת לקבל את המציאות ולטפל בסיבה לצורך שינוי התוצאה 1SI

טיפול בתזונה
להלן מזונות ותוספי תזונה המומלצים לסובלים מהתקפי חרדה. תוספות אלו מאזנות ומרגיעות את מערכת העצבים ומספקות לגוף ויטמינים ומינרלים הדרושים לו על מנת להתמודד במצבי לחץ וחרדה.
קומפלקס ויטמין B, חומצת GABA, אומגה 3.
מזונות שורשיים כגון: בטטה, דלעת, גזר, סלק, סלרי, שורש פטרוזיליה וכד'.
(מומלץ בהגשה חמה בתור תבשילים ומרקים)
חליטת קמומיל, פרי פסיפלורה
קטניות ודגנים מלאים (אורז מלא, חיטה מלאה, גריסי פנינה, כוסמת, קינואה, בורגול מלא וכד').
מומלץ להימנע ממוצרי חלב (לכל הפחות לנסות להחליפם במוצרי עיזים או סויה, במידה ואין רגישות למוצרי סויה).

טיפול בתנועה ופעילות גופנית
לכל הסובלים מהתקפי חרדה, מאוד מומלץ לעסוק בפעילות גופנית כלשהי ולפחות פעמיים בשבוע, העדיפות היא להליכות. בזמן פעילות גופנית, הגוף מייצר הורמונים אשר תורמים לתחושה נעימה בגוף ומעלים את מצב הרוח. בנוסף, פעילות גופנית מנצלת את האדרנלין אשר משוחרר לתוך הגוף בזמן התקף ויוצר לחץ על המערכות השונות. גם בזמן התקף עצמו, מומלץ לצאת להליכה רגלית, ההליכה מחזירה את התחושה לרגליים, מחזירה את הקשר לאדמה ולמציאות ועוזרת לגוף להיפטר ממאגרי האדרנלין.
אפשרויות נוספות לפעילות גופנית מומלצת:
הליכה / צעידה
שחייה
אופניים
יוגה

תיאור מקרה טיפולי
י', בחורה בת 26, הגיעה לטיפול כאשר היא מציינת שעברה טיפולים ומטפלים רבים אך הסימפטומים של חרדה עדיין חוזרים. י' התלוננה על התקפי חרדה הבאים והולכים בתקופות שונות בחייה. י' ציינה כי היא זוכרת את עצמה סובלת מהתקפי חרדה מגיל ילדות צעיר מאוד. היו שנים בהם ההתקפים נעלמו ובסביבות גיל 18 הם חזרו ובגדול. י' מנהלת סגנון חיים בריא, מקפידה על תזונה מגוונת ובריאה, משתדלת לעסוק בפעילות גופנית מידי פעם, עושה עבודת מודעות ולומדת את עצמה. בנוסף להתקפי חרדה, ה' מציינת שהיא סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס שאובחנה אצלה בגיל 15, מאז היא נוטלת אלטרוקסין במינון של 100 מ"ג ליום. י' מגיעה לטיפול עם רצון להבין את המקור של התקפי חרדה ולאזן את הסיבה על מנת שהסימפטום לא יופיע יותר. בנוסף, י' מציגה רצון חזק לטפל במקביל בתת הפעילות של בלוטת התריס על מנת שתוכל להוריד במינון של התרופה ובסופו של דבר להפסיק את התרופה לחלוטין. י' מציינת שהרצון שלה הוא להיות מאוזנת בגופה שלה ולא על ידי תרופות חיצוניות.

תהליך האבחון

אנו רואים שכלל האינטליגנציות בתוצאות של מבחן ערכי חיים הן גבוהות מאוד (אף מוצפות), תופעה זו יכולה לקרות אצל אנשים שעושים עבודת מודעות ומבלבלים בין המקום שהיו רוצים להיות בו לבין המקום בו הם נמצאים ברגע נתון. לכן, במקרה זה, נתייחס לאינטליגנציות הנמוכות יחסית לאחרות.
לאחר ביצוע של סדרת אבחונים: מבחני אינטליגנציה, כף יד, תשאול, מפת עץ חיים, קלפי יצירה ואותיות השם. להלן ממוצע האינטליגנציות החזקות והחלשות של המאובחנת.

תוכנית טיפולית – טיפול בשיטת לוסקי

התוכנית הטיפולית שנבחרה היא: שכלול. על פי האבחון של י' לא נמצאו סימנים של סכנת חיים ולכן האסטרטגיה הטיפולית תהייה שכלול ערכים ותחזקתם לאחר מכן.
תוכנית הטיפולים כוללת שילוב של טכניקות טיפוליות על פי הרפואה המשולבת בשיטת לוסקי עם תרופות לוסקי.
מטרות הטיפול:
1. לאפשר התמודדות טובה יותר עם התקפי חרדה בזמן התרחשותם.
2. למנוע חזרתם של ההתקפים ושל תחושת הפחד מהפחד.
3. להגביר מודעות עצמית לסיבות והגורמים לחרדה ולטפל בהם.

טיפול באמצעות תרופות לוסקי:
1. "בזמן ההתקף, יש רק פחד, רק חושך ולא רואה קצה של אור" 2/1
תרופות לוסקי:
• דבר ראשון על הבוקר ודבר אחרון לפני השינה לשנן 10 פעמים את המנטרה –
"הכל בא מצד האור, בעולם יש רק אור והכל לטובה, גם זה לטובה".
• לשנן את המנטרה הזו גם בזמן התקף החרדה עצמו במידה ומופיע.
לשים כוונה של רצון לתת ומחשבה שכאשר אצליח להתגבר על הפחד, אוכל לעזור גם לאחרים.

2. "לפעמים כשאני צריכה להחליט, אני מתבלבלת ובוחרת לא להחליט, זה יכול להפחיד אותי" 2/1 ר/2.5, נ/2.5
תרופות לוסקי:
• במשך שבוע אחד לרשום כל ערב את המשימות שאת רוצה לבצע ביום למחרת ולפעול על פי הרשימה כמה שניתן באופן מדויק ועקבי.
• לרשום יעדים לשנה הקרובה.
• שבוע לאחר מכן, לרשום יעדים לעוד 9 שנים.
• לפני קבלת החלטות (גדולות וקטנות), לשנן בראש 10 פעמים את המנטרה – "כל החלטה היא החלטה נכונה. אני שלמה עם עצמי, עם ההחלטות שלי ועם כל תוצאה שתהיה".
לשים כוונה של רצון לתת ומחשבה שאוכל לעזור גם לאחרים לקבל החלטות ולהיות שלמים עם עצמם.

טיפול באמצעות טכניקות טיפוליות של הרפואה המשולבת בשיטת לוסקי:
טיפול בפסיכותרפיה
טיפול בפסיכותרפיה בשיטת לוסקי מתבצע ברובו באמצעות שיחות שמטרתן להרחיב את המודעות של המטופל לתהליכים המתרחשים בנפשו (ובארבעת הרבדים המרכיבים את אישיותו). עצם המודעות של המטופל לדפוסי החשיבה שלו, מאפשרים לו לבחון דפוסים אלו מחדש ולשנותם בהתאם לצורך החדש שנוצר. במקרה של חרדות ופחדים, ישנו מקום לבחון את מערכת העמדות והאמונות של המטופל לגבי עצמו, חייו, תפיסת עולמו והאנשים הסובבים אותו (מהמעגל הקרוב ביותר ואילך). בנוסף, יש להתייחס לדילמות בהן מצוי המטופל בחייו, והסיבה להיווצרותן. אופן ההתנהלות של מערכות יחסים בינו לבין משפחתו הקרובה, בן / בת זוגתו, חבריו ועמיתיו. רצונותיו בחיים, חלומותיו שלא הוגשמו ועוד.

טיפול בפרחי באך
בנוסף לפרחי באך הרשומים בסעיף הקודם (לבד מ-MIMULUS), הוספו לבקבוק תמציות פרחי באך הבאות:
CERATO – מחבר עם הקול הפנימי ויוצר וודאות באינטואיציה האישית שמובילה לעבר הידיעה והפתרון של התקלה.
HOLLY – מרגיע ומאזן כעסים, זעם ורגשות קשים שהמופיעים במצבים של חוסר איזון הורמונלי של בלוטת התריס.
SOB – יוצר אפקט של קילוף קליפות על מנת לנקות טראומת ילדות שהוזכרה בשיחה ולפתוח דיאלוג מחודש בין הגוף והנפש.

טיפול בדיקור
בנוסף לנקודות הדיקור שהובאו לעיל, הוספו הנקודות הבאות:
א - רצון חופשי - היכולת להבחין שהעולם הוא מחרב ריק אשר מתמלא ברצון החופשי CV17
כ - חיים - היכולת לחולל שינוי פנימי, להיות בתנועה ולהעביר הלאה 20LI
(אף ימין)
ר - שלום - היכולת להכיל אותך ואחרים בכדי ליצור שלם ושלמות 19TW
(אוזן ימין)
ת - חן - היכולת להעלות את ההתרחשויות למודעות עצמית ולגלות אותך 19TW
(אוזן שמאל)
ח - דיבור - יכולת דיבור, שיתוף, הרצאה, כתיבה, אבחנה בין נכון ושגוי 22BL

טיפול בשילוב אומנויות
שילוב אומנויות הוא כלי טיפולי אשר שייך לרובד הרגשי ולכן פועל באופן אפקטיבי מאוד כטיפול בחוסר איזון רגשי. האומנויות השונות מאפשרות ביטוי רגשי עמוק שמוביל לתחושת שחרור ופורקן רגשי. מומלץ לעסוק לפחות בסוג אומנות אחד אשר מאפשר לרגש להתבטא ו"לדבר" בשפתו שלו ובאופן חופשי. מאחר וקו הרגש של י' מלא באיים וקוים, שילוב אומנויות היא דרך נחוצה עבורה על מנת לאפשר לרגש לבטא את עצמו החוצה. המטופלת קיבלה המלצה לעסוק באחד מסוגי האומנויות הבאות:
בין סוגי האומנויות האפשריות:
ציור
פיסול
שירה
נגינה
רישום
תיפוף
ריקוד

טיפול בתהליכים
התהליך נמשל למיקרוקוסמוס של החיים ומאפשר למטופל לחוות חלקים מתוכו באופן שלא מתאפשר בחוויית היום יום. התהליך הבא הוא תהליך שעובד על השלום הפנימי – ר'.
שכל ורגש – דו שיח בין השכל והרגש המתנהל בצורה של תהליך פסיכודרמטי. בתהליך זה הרגש והשכל מקבלים כל אחד קול נפרד על מנת לנהל שיח ביניהם ולחשוף את הצד השולט והנשלט, הצד המדכא והמדוכא. השיח נועד להשכין שלום בין שני הצדדים ולחשוף כעס, כאב או כל מצוקה קיימת באחד מהם (במידה ויש). השלום שנוצר בין שני החלקים הוא השלום הפנימי המיוחל שמאפשר יצירת שלום חיצוני עם הסביבה. לעיתים, חרדה היא זעקה של הרגש שמבקש תשומת לב וביטוי.
מי את ומה את רוצה – תהליך אשר בודק מול המטופל את האמונות שלו לגבי עצמו, מי הוא חושב שהוא ומה התפקידים שהוא מגלם בחייו. בנוסף, התהליך בודק ומשקף למטופל מהם הרצונות שלו בתחומים השונים בחיים. תהליך זה עוזר לגיבוש הזהות האישית והגדרת יעדים – תהליך שעובד על אינטליגנציות א' ו- נ' (בחלק של הגדרת יעדים).

טיפול בעיסוי
המטופלת תקבל עיסוי קרקפת ואזורי הפנים המקושרים לשבעת האינטליגנציות השכליות על מנת להמריץ את זרימת הדם באזור הראש ולאפשר לאזור האמיגדלה (ראה מבנה המוח הנ"ל) להגיע לידי איזון.

ביבליוגרפיה
1. לוסקי, ד. (2005) 32 האינטליגנציות. מהדורה שנייה. תל אביב, הוצאת מכללת לוסקי.
2. אתר אינפומד, נדלה בתאריך 23.03.08 –
http://www.infomed.co.il/anxiety.htm  
3. אתר ויקיפדיה, נדלה בתאריך 23.03.08 –
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA
4. אתר פסיכולוגיה, נדלה בתאריך 23.03.08 – http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm#_על_חרדה_והטיפול
5. אתר טיפולי משוב, נדלה בתאריך 23.03.08 –
 http://www.adhd-clinic.co.il/anxiety.asp?id=6
6. אתר המדריך לנפש, נדלה בתאריך 18.03.08 – http://www.ifeelgood.co.il/professions.aspx?prfID=2
7. מאמר אינטרנטי מאת דניאל גולמן, נדלה בתאריך 23.03.08 - http://www.geocities.com/yaronzoller/emotional_intelligence
8. האתר של הלל לרנר, נדלה בתאריך 23.03.08 -
http://www.alternativli.co.il/hilel.htm