טיפול בבולימיה – תיאור מקרה
מאת יולי ביילין

רקע: אורית (שם בדוי), בת 38, רווקה ומתגוררת לבד במרכז הארץ. אורית מגיעה לטיפול בקליניקה ומתלוננת על בולמוסים/התקפי אכילה חמורים וללא הבחנה שנמשכים מספר שעות וכפעמיים בשבוע בממוצע, אחריהם בדרך כלל מגיעות הקאות יזומות. למחרת ההתקפים אורית חווה תסכול עמוק בנפשה וחולשה גדולה בגופה, לפעמים עד כדי כך שהיא לוקחת יום של חופשת מחלה מהעבודה שלה. המצב הזה נמשך כבר כ-10 שנים. אורית טופלה בעבר אצל מספר פסיכולוגים אך המצב לא השתנה הרבה. אורית מתנגדת בתוקף לאפשרות של תרופות פסיכיאטריות או כדורים מכל סוג שהוא. בשנים האחרונות היא לא טופלה בשום דרך וניסתה להתמודד עם המצב בכוחות עצמה אך שוב ללא הרבה שינויים.
אורית מגיעה לטיפול הראשון מאוד טעונה רגשית, קולה וגופה רועדים קצת והיא מחזיקה את הדמעות בעיניה. אורית מציינת כי היא כמעט ולא מאמינה ששינוי יכול להתרחש או שהיא תוכל לצאת מהמצב המדוכדך שלה ולהתחיל סגנון חיים נורמאלי (נורמאלי על פי הגדרתה). אורית מציינת שהיא לא זוכרת את עצמה בריאה או שמחה או נהנית מהחיים וכי נדמה לה שהתחושות האלה והמצב בו היא נמצאת מלווים אותה מאז לידתה.
אורית מתארת שגרת חיים מאוד מבודדת ומתבודדת. היא טוענת שכל חייה מושפעים ממצבה הנפשי והבריאותי וכי כמעט לא ניתן לשלב בהם פעילויות מחוץ לבית וגם לא חיי חברה או בן זוג. בנוסף לבולמוסי האכילה וההקאות אורית מזכירה בהרף עין חרדות ודיכאונות כמשהו שהוא בשגרה.
השיחה בפגישה הראשונה קולחת ואורית לא מסתירה שום פרט לגבי חייה כאילו חיכתה זה זמן רב למישהו שיקשיב לכל מה שהצטבר בנפשה.

אבחון: לאחר תהליך אבחוני מסודר ומעמיק שכלל מספר פגישות של שיחות ותשאול, שאלון ערכי חיים, שיחה על שמה הפרטי והחיבור שלה אליו וכן כלי אבחון נוספים, נמצאו מספר גורמים שמקורם בעיקר בזמן ילדותה של אורית ואשר לאט לאט הובילו אותה למצבה הנוכחי.
נמצא כי ברובד הרגשי אורית סובלת מחוסר עצום של אהבה ותשומת לב, מהוריה ומשפחתה וגם מעצמה. אורית חוותה ילדות לא פשוטה לצד שני הורים שלא ידעו לפרגן או להחמיא ואף ברוב הזמן הקניטו אותה וגרמו לה להרגיש קטנה ולא ראויה. 
אורית גדלה עם משפטים כגון: "את לא מבינה", "את לא תזכי להיות כזאת", "גם ככה לא יצא ממך הרבה", "שבי בשקט", "יא שמנה אחת" וכד'. על הבסיס הזה אורית למדה כי היא איננה ראויה לאהבה מאנשים וגם לא לאהבה עצמית. החוסר של אהבה והערכה יצרו לאט לאט דימוי עצמי מרוסק ואורית החלה להאמין כי היא לא שווה דבר וכי לא תוכל להיות מישהו או משהו בחייה ולכן גם חבל להתאמץ. בנוסף, עם השנים, אורית החלה לאמץ עמדות ואמונות (ברובד השכלי) לגבי עצמה כי היא לא נבונה ולא חכמה, לא יפה ולא מעניינת אף אחד. החוסר הענקי יצר רצון לקבל לעצמה (ברובד הרוחני) אשר אותו היא ניסתה למלא בכל דרך אפשרית אך רוב הדרכים היו משובשות עבורה כי איך היא תוכל לקבל אהבה מאנשים אם יש לה עמדה לגביה שהיא איננה ראויה לאהבה, שאיש לא יוכל לאהוב אותה. אוכל היה עבורה תמיד דרך זמינה ופשוטה לתשומת לב מיידית וסיפוק של רגע (התוצאה וה'פתרון' ברובד הפיזי). אוכל היה המקום בו אורית יכלה 'לשלוט' על חייה ודרך זה גם להעניש את עצמה על היותה לא ראויה. בתוך הדבש היה גם עוקץ. בולמוסי האכילה הסתיימו בייסורי מצפון ובהלקאה עצמית גדולה אשר החריפו את הדימוי העצמי שלה כל פעם מחדש. כך נוצר לו מעגל קסמים אשר כמעט בלתי אפשרי לצאת ממנו.

טיפול: הבעיה הראשונה שעמדה בין אורית לבין השינוי המיוחל הייתה חוסר האמונה שלה בעצמה ובשינוי האפשרי. היא דיברה על חוסר אמונתה בגלוי וזה מנע ממנה תחילה להתמסר לתהליך הטיפולי.
הטיפול של אורית כלל תחילה עבודה ברובד הפיזי על שגרת חייה על מנת להכניס יותר פעילויות, יותר תחומי עניין ויותר אנשים לחייה שיעסיקו אותה ושדרכם תוכל לקבל מנת הנאה ובכך להקטין את הצורך או האפשרות לבולמוסים תכופים.
בנוסף, אורית קיבלה המלצה לייצר תחביב חדש ולבקר פעם בשבוע בחוג או פעילות כלשהי שגורמת לה הנאה בלבד ואין לה משמעות אחרת מלבד זאת. העיסוק המהנה הוא דרך נוספת למלא את חוסר השמחה וההנאה מהחיים בדרך שהיא לא אכילה ובליסה לא מבוקרת.
אורית קיבלה המלצות לתוספי תזונה וויטמינים על מנת לחזק את גופה הפיזי ומערכת העצבים החלשה שלה, דברים שלה קיבלה במסגרת התזונה היומיומית שלה (שאיכותה הייתה ירודה עקב הניסיון לשמור על המשקל יחד עם בולמוסי האכילה).
אורית התבקשה לנהל יומן מעקב בו הייתה אמורה לכתוב את פרטי המזון שלה, כולל אלה שבלעה בזמן התקף על מנת שתראה מול עיניה את הדברים שהיא בולסת.
אורית קיבלה הוראה לבלות כמה שיותר זמן מחוץ לבית ובחוץ בכלל על מנת להסיח את דעתה מהאפשרות להסתגר בבית עם שקיות של חטיפים וג'אנק פוד.
ברובד הרגשי אורית קיבלה בקבוק עם תרכובת של מספר תמציות פרחי באך אשר כוונו בעיקר להעלאת דימוי עצמי, בטחון עצמי ופתיחת האפשרות לאהבה עצמית ודיאלוג פנימי מחודש עם עצמה.
אורית קיבלה מספר טיפולי הילינג על מנת לקבל חיזוק אנרגטי ולנקות את האנרגיות השליליות שנאגרו בגופה ונפשה בשנים האחרונות.
הוקדשו מספר מפגשים לשיחות אודות הקשר עם הוריה ובעיקר עם אביה ועל הדרכים להנעים את הקשר בזמן הווה ואולי אף לסלוח ולשחרר את המועקות מהקשר מזמן עבר.
אורית קיבלה סדרת תרגילים (תרופות לוסקי) לביצוע עצמי בבית על מנת לשנות ערכים ועמדות באופן הדרגתי כגון כתיבת יומן לצורך שיתוף והוצאה החוצה של הדברים שיושבים בבטן ולא רק על ידי הקאות פיזיות. ה'תרופות' שלה כללו תרגילים נוספים כגון רישום של דברים ונקודות חיוביות שנאספו במהלך היום, אישורים חיוביים בסופו של כל יום, פרגון עצמי, תרגיל החלפת מחשבות ועוד.
ברובד הרוחני אורית התבקשה לרשום את חלומותיה ובזמן הפגישות חלומותיה נותחו למסרים המגיעים מנפשה כמראות המצביעות על מצבה והתקדמותה.
בנוסף, אורית קיבלה סדרת טיפולי דיקור לצורך פתיחת ערוצים ואינטליגנציות חלשות מאוד/חסומות כגון אהבה עצמית, שלום פנימי, בטחון עצמי ועוד ולצורך חיזוק אמונתה בדברים אשר יעדנו ליצור באמצעות הטיפול.