|
|
אוכל במקום אהבה - אנשים שלא נאהבו בילדותם אוכלים ומשמינים יותר.
מאת: אושו
ילד נולד. אם האמא אוהבת אותו... ונעשו
על כך הרבה מחקרים פסיכולוגים – אם האימא אוהבת אותו, הילד
אף פעם לא ישתה יותר מידי חלב; הוא אף פעם לא ישתה יותר
מידי חלב, מכיוון שהוא יודע, זוהי הבנה ללא מילים, שהאמא
תמיד פנוייה בשבילו ושהיא תמיד מוכנה לחלוק. אז מה הפחד?
אם האמא אוהבת את הילד, הילד ישתה רק את אותה כמות חלב
שהוא זקוק לה. אם הילד אהוב, אף פעם לא תראו שיש לו בטן
גדולה.
הילד יהיה פרופורציונאלי. למעשה האימא תהיה כל הזמן מודאגת
שהילד לא אוכל או לא שותה מספיק. אבל הילד הבין שברגע
שהצורך עולה, האימא שם. הוא הבין שהוא יכול לסמוך על
האהבה.
אבל אם האמא לא אוהבת את הילד, אז הילד מפחד מהעתיד. האהבה
איננה, ההבנה הלא מילולית עם האמא איננה. לכן ברגע שיש לו
הזדמנות הוא יאכל כמה שיותר, הוא ישתה כמה שיותר חלב. כעת
הוא כבר הופך לחמדן, הוא כבר מתחיל לצבור דברים – בגוף
שלו. הוא מפחד. מי יודע מה יהיה מחר? האמא אינה אמינה
עליו: הוא צריך לצבור למקרה חרום. לכן הוא יאגור שומן,
יאכל יותר.
אנשים שלא נאהבו בילדותם ממשיכים לאכול יותר. שום דיאטה לא
יכולה לעזור, רק האהבה. האכילה הפכה תחליף לאהבה. אם מישהו
יאהב אותם, אכילת היתר תיפסק.
גם האהבה וגם האוכל באים מהחזה של האמא. החוויה הראשונית
של האהבה באה מהחזה של האמא והחוויה הראשונית של האוכל גם
היא באה מהחזה של האמא. לכן אהבה ואוכל קשורים זה לזה. אם
אין אהבה, חייב להיות לה תחליף ביותר אוכל.
אם האהבה מספקת, אתם יכולים להרשות לעצמכם לא לאכול הרבה.
אין כל צורך. האם התבוננתם בזה ?בכל פעם שאתם במצב של אהבה
עמוקה, הרעב נעלם. אתם לא מרגיש רעבים.. האהבה ממלאת אתכם
כל כך עמוק, כך שאתם מרגישים מלאים. אז אתם מתחילים לאכול
פחות ופחות.
אישה אחת דיברה איתי. היא הייתה מאד נבוכה. בעלה מת והיא
אמרה לי, "דבר אחד השארתי בסוד. לא סיפרתי על כך לאף אחד,
משום שאף אחד לא יבין. אבל אולי אתה תבין, אז אני מספרת
לך. ואני אבין אם אתה תבין או לא. אבל בבקשה אל תספר על כך
לאף אחד."
שאלתי, "מה קרה?" היא ענתה, "כשבעלי מת, אני הרגשתי
בלילה כל כך רעבה. הגופה הייתה מונחת בבית. 'מה אנשים
יחשבו אם אלך לאכול?' כל המשפחה הייתה ערה, קרובי משפחה
באו והרבה חברים היו שם יחד. ואני הרגשתי רעב כל כך חזק,
כזה שאף פעם לא הרגשתי."
אז היא נאלצה לגשת למטבח שלה כמו גנבת! היא אכלה בחשכה.
וכעת, מאז, היא חשה רגשי אשמה. "בעלי מת. האם זה היה הזמן
להרגיש רעבה? הגופה שלו הייתה שרועה שם. אני הייתי כמו
גנבת, אוכלת בחשכה במטבח שלי." היא שאלה אותי, מה קרה?"
עניתי, "זוהי עובדה פשוטה. האדם שאהבת מת. באופן מידי את
הרגשת ריקה. כעת הריקנות הזאת הייתה חייבת להתמלא במשהו.
מאז אני מדבר עם הרבה אנשים, והגעתי למסקנה שכאשר אתה
עצוב, אתה אוכל יותר. בכל פעם שאתם בצער עמוק, אתם מרגישים
יותר רעבים. בכל פעם שאתם שמחים, זורמים, אוהבים, והאהבה
שוטפת אתכם, מי טורח לאכול הרבה? אז, אפילו כמות קטנה של
מזון מספקת מספיק הזנה, משום שהאהבה כל כך מזינה.
אנשים שלא יכולים לאהוב, תמיד יהפכו לקמצנים, רכושניים,
אספנים של דברים.
אושו מתוך:
Come Follow To You, Vol 2
Copyright © 2008 Osho International Foundation
תרגום: וילינה
נדלה מתוך האתר:
www.oshovilina.com
|
|
|
