יולי ביילין L.M.D
מטפלת ומורה לשיטת לוסקי
קליניקה: י.ל. פרץ 6, תל אביב
מפת הגעה
טלפון: 03-5188660
נייד: 050-7967745
אימייל: info@hiyuly.com

טיפול בהפרעות אכילה בשיטת לוסקי
מאת: יולי ביילין - מטפלת בשיטת לוסקי

במאמר זה, תחילה אציג סקירה מקיפה אודות הפרעות אכילה על סוגיהן.
לאחר מכן, אציג את הגישה של שיטת לוסקי לגבי הפרעות אלו וכן את הטכניקות הטיפוליות
בהן נשתמש לצורך טיפול בהפרעות של אנורקסיה, בולימיה ואכילת יתר כפייתית.

הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית המתבטאת באכילה בלתי-סדירה הגורמת לנזקים גופניים.
להפרעות אכילה השפעה ניכרת על כל תחומי החיים - החל מבעיות פיזיות, רגשיות ועד בעיות רוחניות ונפשיות. בחקר הפרעות האכילה רב הנסתר על הגלוי, אולם ידוע זה מכבר שבעיות אכילה הן בעיות מידרדרות והולכות והן טומנות בחובן גם סכנת מוות.
על פי נתונים של שרות הבריאות הציבורי בארצות הברית, למעלה מ-7 מיליון נשים ברחבי העולם סובלות מבעיות אכילה והפרעות אכילה. במהלך מחזור חיים של אדם, העריך השירות שכ-50 אלף ימותו כפועל יוצא של הפרעת אכילה.
הפרעות אכילה תוקפות ללא הבחנה בין צבע או מעמד. הן נפוצות בכל שכבות הגיל, והטווח המוגדר כבעייתי נע בין 12 ל-41 שנים.
בעבר, נטען בתוקף כי הפרעת אכילה קשורה באופן ישיר באוכל. כיום יודעים המומחים שישנם עוד לא מעט פרמטרים במשוואה שמביאה בסופו של דבר ליצירת הפרעת אכילה: פחד, אשמה, תשומת לב, ילדותיות ועוד.
מבין מגוון הפרעות האכילה הרבות הקיימות, בולטות ביותר שלוש המחלות הנחשבות גם כקשות ביותר:
1. אנורקסיה - הרעבה עצמית.
2. בולימיה - זלילה חסרת מעצורים ואז התרוקנות לא טבעית.
3. אכילת יתר כפייתית.
קיים קושי בהתמודדות עם הפרעות אכילה, הנובע מהכחשה, בושה, חוסר אונים, רגשות אשם ושאיפה לשלמות (ויקיפדיה, 2009).

אנורקסיה נרבוזה

אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa בעברית: צַיְמָנוּת), היא הפרעת אכילה מסוכנת, הגורמת לאובדן

משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים אף למוות. המונח אנורקסיה (אובדן תאבון) מקורו ביוונית: αν-ορεγω = לא להושיט יד (לאוכל). הלוקים באנורקסיה חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני. תסמונת הדומה אך לא זהה לאנורקסיה היא הבולימיה.
מאז 1976 מוכרת האנורקסיה כאחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר כיון שהיא עלולה להיות קטלנית בכ-5% מן המקרים. האנורקסיה מאופיינת באיבוד משקל קיצוני הואיל והאדם החולה בה מסרב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי. אדם הלוקה בהפרעה אינו מאבד את תיאבונו (איבוד תיאבון הוא מקרה נדיר), אלא מדכא אותו באופן רצוני. אובדן המשקל יכול להוביל למספר תופעות לוואי מסוכנות, ביניהם כחישות, הפסקת הווסת אצל נשים, רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, נטייה להתקפי לב ואוסטיאופורוזיס ("בריחת" סידן) (ויקיפדיה, 2009).

סוגי החולים באנורקסיה נרבוזה
ניתן להבחין בין 2 סוגי חולים בהפרעה:
הסוג המגביל – החולה רואה את גופו כמעוות, כלומר, למרות שהוא רזה מאוד אף כחוש, הוא רואה עצמו כשמן. הוא לא אוכל, מרעיב את עצמו, צם ועושה פעילות גופנית מוגזמת. משקל החולה קטן ברבע מהמשקל הרגיל שאמור להיות לו.
הסוג של בולמוסי אכילה - הורדת משקל מהירה באמצעים אחרים מלבד הצום – החולה אוכל הרבה בזמנים קצרים (בולמוסי אכילה) ואחר כך גורם לעצמו להקיא, או משתמש במשלשלים, במשתנים ובחוקנים, צם ומבצע תרגילים גופניים אינטנסיביים.
סוג זה הינו מעין תערובת של אנורקסיה עם "בולמיה" כלומר בולמוסי אכילה עם הקאות יזומות ואמצעים אחרים להורדת משקל מהירה. כך שהחולה צם ומרעיב את עצמו במשך כמה ימים, ולאחר הצום נתקף בבולמוסי אכילה שלאחריהם הוא גורם לעצמו להקיא ולשלשל, לאחר ההתקף הוא צם שוב, וחוזר חלילה. חלק מחולי אנורקסיה עוברים להפרעה מסוג "בולמיה נרבוזה" שבה המשקל יכול להיות נורמטיבי או אפילו משקל-יתר.

קריטריונים לאבחון אנורקסיה
קיימים ארבעה קריטריונים בסיסיים לאבחון המחלה:
1. סירוב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמאלי או אי-הגעה למשקל זה. כלומר, האדם שוקל פחות מ-85% מהמשקל הנחשב נורמאלי לגילו. לרוב, ההפחתה במשקל נעשית על ידי הפחתה בכמות המזון הנכנסת, התעמלות כפייתית ושימוש לרעה בחומרים משלשלים.
2. הלוקה בהפרעה מפחד מעלייה במשקל או מלהיות שמן. האדם, גם כאשר נמצא במצב של תת-תזונה, חי בפחד מתמיד מפני עלייה במשקל וחושש להיראות שמן בעיני עצמו והסביבה. חישובים אובססיביים של כמות הקלוריות שצרך החולה הופכים למרכז חייו.
3. תפיסה מעוותת של צורת הגוף. גם כאשר הם נמצאים במצב תת-תזונה חמור הלוקים בהפרעה חשים עצמם כבעלי משקל עודף. יש מהחולים המבינים שהם רזים אך גם הם חוששים שחלקים מסוימים בגופם שמנים ולא תואמים לשאר הגוף. החולים משתמשים במגוון רחב של טכניקות על מנת להעריך את עצמם ואת משקל גופם והם כוללות שקילה כפייתית, מדידה אובססיבית של חלקים בגופם ושימוש חוזר במראה. אצל החולים, אובדן משקל נתפס כהישג אדיר וסימן למשמעת עצמית גבוהה ואילו עלייה במשקל נתפסת ככישלון צורב המעיד על אובדן השליטה בחייהם.
4. הפסקת הוסת אצל נשים. העדר הוסת כתוצאה ממחסור לא רגיל באסטרוגן עקב הפרשה נמוכה בבלוטת יותרת המוח. לעתים הפסקת המחזור החודשי תבוא לפני הירידה במשקל ואצל נשים קדם מתבגרות הופעת הוסת תתעכב. אצל גברים תהיה רמה נמוכה של טסטוסטרון.

סימנים נוספים עלולים להופיע עם הזמן, כגון:
הצטמקות עצמות (אוסטיואופינה / אוסטאופורוסיס)
שיער וציפורניים שבירים
עור יבש וצהוב
צמיחת שכבת שיער דקה על הגוף
אנמיה ואיבוד מסת שריר
עצירות חריפה
לחץ דם נמוך
נשימה ודופק איטיים
ירידה בחום גוף המלווה בתחושת קור עקבית
תשישות

הטיפול באנורקסיה כולל שלושה מרכיבים:
1. השבת האדם למשקל תקין
2. טיפול בסוגיות הפסיכולוגיות הקשורות להפרעת האכילה
3. הפחתה של התנהגויות או מחשבות אשר מובילים להרגלי אכילה לא תקינים ומניעת התדרדרות או הישנות המחלה.
מחקרים מסוימים מראים ששימוש בתרופות אנטי דיכאוניות, אנטי פסיכוטיות ומייצבי מצבי רוח יכול לעזור מעט במהלך הטיפול על ידי כך שהם עוזרים לפתור סימפטומים של מצבי רוח (כמו חרדה) שלרוב מתקיימים במקביל לאנורקסיה. לעומת זאת, מחקרים חדשים מראים שתרופות אנטי דיכאוניות לא בהכרח יעילות במניעת הישנות המחלה אצל החולה. בנוסף, עוד לא הוכח שתרופה כלשהי אפקטיבית בשלב הראשון והקריטי בטיפול – השבת החולה למשקל תקין. בסופו של דבר, לא ברור אם ואיך תרופות יכולות לעזור לחולה להתגבר על אנורקסיה, אך המחקר בנושא עדיין נמשך. (אתר מרכז שלבים, 2009).

טיפול בבתי חולים
מאחר ואנורקסיה נרבוזה היא הפרעה שמעמידה את המטופל בסכנת חיים, הדבר הראשון הנעשה איתו הוא שמירה עליו מפני הידרדרות פיזית שתוביל למוות. פעמים רבות כאשר מטופל מופנה לטיפול בבית חולים, האשפוז יהיה במחלקה לחולי נפש, עם אנשים שאין להם שום קשר להפרעת אכילה. לרוב יתמקד טיפול זה רק בניסיון להעלאת המשקל, והטיפול ינוע בין האכלה דרך זונדה לשידול עדין לאכול. במקרים רבים עדיין מתקיימים בבתי חולים שיטות שכר ועונש – כך שעבור עלייה במשקל מתקבל שכר בדמות האפשרות לקרוא, להתקלח, לצפות בטלוויזיה ואילו על ירידה במשקל מקבלים עונש כגון לא לקום מהמיטה, לא לקבל אורחים וכו'. הנחת המוצא של טיפול זה היא שהדבר החשוב מכל הוא שהחולה יעלה במשקל ללא שום קשר להיבטים הפסיכולוגיים של ההפרעה והתעלמות מהפתולוגיה הנפשית, ללא מתן דגש לקשיים העומדים בבסיס הבעיה. היתרון של טיפול זה הוא ייצוב מיידי של המצב הפיזיולוגי של החולה אך יש הטוענים שטיפול זה עלול להחמיר את הדיכאון ולהוביל להתאבדות.

גורמים אפשריים לאנורקסיה נרבוזה על פי הראייה הקונבנציונאלית
אנורקסיה נרבוזה ידועה כהפרעת אכילה בעלת מספר גורמים, ביניהם: פסיכולוגיים, ביולוגיים, גנטיים, משפחתיים וחברתיים/תרבותיים.
גורמים אלה פועלים ב-3 רמות:
ברמת הפרט – גורמים אישיותיים וביולוגיים שונים.
ברמת המשפחה – הדינאמיקה המשפחתית של החולה.
ברמת החברה או התרבות – לחצים חברתיים, נורמות, תרבות ותקשורת ציבורית המזרזים את התהוות המחלה.
בשני העשורים האחרונים, החברה והתרבות הם הגורמים העיקריים לעלייה הניכרת בשכיחות המחלה. הרוב הגדול של החולים הן נשים הנקלעות ללחצים ולציפיות סותרות של תקופה המאופיינת בשינוי ניכר בתפקידה של האישה. כמו כן, כיום רזון נחשב למרכיב בסיסי ויסודי באידאל היופי הנשי המוכתב על ידי התרבות. מרבית הנשים החולות נמנות עם המעמד הבינוני-גבוה, שכן ככל שאדם מטפס בסולם החברתי כלכלי עולות הנורמות והציפיות ממנו. דגש מיוחד לשכיחות המחלה נמצא בטיפוח הקריירה האישית במקצועות הדורשים רזון, כגון: רקדניות ודוגמניות. אנורקסיה נחשבת לתסמונת הקשורה לתרבות המערבית שם מוצגת האישה החדשה כאישה קרייריסטית, ממנה מצופה להתאים עצמה למעמד ולהיות תואמת לאידאל היופי והרזון. ריבוי התפקידים מכביד מאוד על נשים וגורם לבעיות בגיבוש הזהות העצמית, הן סובלות מבלבול ובדרכן נכנעות לאופנה (רזון) כדי להוכיח שהן ראויות לכבוד. אחד מהאספקטים המשפיעים ביותר על התרבות ועל המחלה הם כלי התקשורת. הסטריאוטיפים התרבותיים המוצגים, כגון אדם שמן שנתפס כעצל, מרושל, מלוכלך, חסר שליטה עצמית ומעורר גיחוך לעומת אדם רזה המוצג כיפה, חברותי ואינטליגנטי, משפיעים ויוצרים קשר אסוציאטיבי חזק בין הצלחה בחיים וקריירה לבין רזון.
עלייתה של תרבות המבליטה את מיניות האישה ואת היותו של גופה השדוף אובייקט לתשוקה מינית גורמת לכך שתפיסה זו מופנמת על ידי נשים ומביאה לערעור ביטחונן העצמי, לחרדות, לדיכאון ולהתנהגות כפייתית בנוגע למזון ולאכילה. מחקרים הראו שתפיסת העצמי כאובייקט מיני קשורה, מלבד הפרעות האכילה שהיא מעוררת, גם לפגיעה ביכולות המנטליות.
לפי אחת ההשערות, האנורקסיה קשורה לבעיות בתפקוד ההיפותלמוס, האחראי על תחושת הרעב. במישור הלא פיזיולוגי הועלתה טענה שלפיה בנות למשפחות לא חמות המדגישות פרפקציוניזם מהוות קבוצת סיכון להפרעה (ויקיפדיה, 2009).

בולימיה

בולימיה נרבוזה או בולימיה היא הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי זלילה שאחריהם נעשים מאמצי התרוקנות, לרוב באמצעות הקאות מכוונות.
הבולימיה היא הפרעה נפשית הנמצאת תחת קטגוריית הפרעות האכילה, כמו האנורקסיה נרבוזה, אך שכיחה ממנה פי כמה. חולי הבולימיה חווים סבל נפשי רב והם בדרך כלל בעלי הערכה עצמית ירודה ביותר. הסכנה הפיזית שמציבה הבולימיה פחותה מזו של האנורקסיה, משום שמשקל הגוף אינו יורד מאוד בתקופה קצרה. עם זאת, למחלה השלכות בריאותיות נרחבות, ביניהן התערערות איזון האשלגן בגוף, השיניים ניזוקות מהמגע התכוף עם חומצות הקיבה, סכנה לקרעים בוושט ועוד.
על המוטיבציה הרגשית והתרבותית לבולימיה ראו בערך אנורקסיה.
בולימיה נפוצה בהרבה מאנורקסיה, וצורות קלות שלה מופיעה אצל קרוב לחמישית מהצעירות.

 
מהי הבולימיה?
הבולימיה היא מחלה תזונתית – החולה צורך כמויות מזון גדולות בזמן קצר, ולאחר מכן מבצע פעולות "היטהרות": הקאה (הנפוצה ביותר), שימוש בחומרים משלשלים או משתנים, חוקנים, צום ארוך או פעילות גופנית מרובה. כחלק מהמחלה, החולה משקיע זמן ומחשבות אובססיביות במראהו החיצוני ומשווה עצמו לאחרים באופן תדיר. כמו כן תפיסת הגוף מעוותת וההערכה העצמית ירודה. לצורך האבחנה של בולימיה נרבוזה, פעולות ההיטהרות צריכות להתרחש לפחות פעמיים בשבוע במשך לפחות שלושה חודשים ברציפות.
צריכת כמויות המזון הגדולות בזמן קצר נקראת בולמוס אכילה, התקף זה הוא בלתי נשלט ומגיע לקיצו רק כשהחולה מרגיש בכאבים עזים ובנפיחות קשה באזור הבטן. בולמוסי האכילה מעוותים את תחושות הרעב והשובע ואינם קשורים לצורך פיזיולוגי במזון. לאחר ההתקף הבולמוסי החולה מרגיש תחושות אשמה וחרטה בלתי נסבלות, בנוסף לכאבים פיזיים הקשורים לאכילה המופרזת. ההתקף הוא המניע לפעולות ההיטהרות שצויינו לעיל.
לאחר היטהרות שכזו, החולה מרגיש תחושת רגיעה פיזית ונפשית. תחושה זו היא זמנית ובמהרה מתעוררת ריקנות נפשית המוליכה את החולה לחזור להתעסקות האובססיבית בדימוי הגוף, לאכילה בולמוסית, היטהרות וחוזר חלילה.
הקאות יזומות: על מנת לגרות את רפלקס ההקאה משתמש החולה באמצעים שונים, ייתכן ולאחר תקופה ממושכת של הקאות יילמד הרפלקס ותתרחש הקאה בהתאם לרצון החולה ללא צורך ב"אביזרי עזר". כאשר הגוף מתרגל להקאות ייתכנו מקרים בהם האוכל עולה "בעצמו" מן הקיבה והחולה יתקשה להשאירו בפנים גם אם יחפוץ בכך. שימוש במשלשלים/חוקנים: נטילת כמויות גדולות של משלשלים באופן קבוע לאחר ארוחות או בולמוסים. בדרך כלל נוצרת תלות בחומרים משלשלים הגורמת לעצירות קשה ובעיות מעיים, ואף לעתים בלעדיהם לא מתאפשרות יציאות כלל. דיאטות חריפות וצומות: לאחר בולמוס אכילה ייתכן והחולה יפתח בצום או בדיאטה קיצונית. פעילות גופנית: פעילות גופנית יכולה לשמש עוד אמצעי היטהרות, לעתים החולה מתיש את עצמו בפעילות גופנית עד אפיסת כוחות ובמקרים קיצוניים עילפון. יש לציין שמספר אמצעי היטהרות עשויים להתקיים בו זמנית וכי הם מספקים רגיעה זמנית ומזויפת בלבד.
החרדה מעלייה במשקל היא המניעה את החולה בבולימיה להשחית את גופו ולגרום לעצמו במקרים הקיצוניים נזק בלתי הפיך. ישנו דחף עצום לשליטה המתעורר ברוב החולים, העומד בניגוד לפעולות הבלתי נשלטות. דחף זה מגיע ממקורות חיצוניים וסביבתיים או פנימיים ורגשיים. הפער הגדול שבין פעולות החולה לבין שאיפתו לשליטה וחוזק, מעמיקה את תחושת הדיכאון, העייפות והריקנות של החולה. ההתעסקות באוכל ובמשקל עומדת בבחינת מקבילה לציפיות של החולה מעצמו או של הסביבה ממנו, ולכן ניסיון החולה "למלא" את עצמו במזון לעתים מקביל לניסיון להיות מלא ושלם עם עצמו מבחינות אחרות שאינן קשורות דוווקא לאכילה.
הבולימיה נפוצה בקרב כל המשקלים ומבני הגוף, רוב החולים במחלה דווקא נמצאים במשקל תקין ביחס לגילם וגובהם. הבולימיה גם תוקפת חולי אנורקסיה, אותם חולים מאמצים דפוסי התנהגות בולמיים על מנת למנוע עלייה או אף לרדת במשקל. לעתים קרובות ניתן למצוא בעברו של החולה הבולימי סימנים המעידים על בעיות שונות בהתייחסות לאוכל, בסגנון ובהרגלי האכילה שלו שהיו קיימות לפני התחלת בולמוסי האכילה (ויקיפדיה, 2009).

סימנים וסימפטומים לבולמיה
החולים בבולימיה יודעים להסוות את מחלתם, וחלקם אף מסוגלים להעביר שנים ללא ידיעת קרוביהם על המחלה. עם זאת, ישנן מספר התנהגויות וסימנים ברורים לעין העשויים להעיד על הימצאות הבולימיה.
הרגלי אכילה: אכילה מאופיינת בזלילות או אכילת מזון רב בזמן קצר, אכילה בסתר, הרגשת חוסר נוחות באכילה מול אנשים ואף הימנעות מכך, שתייה מרובה מאוד תוך כדי אכילה, ביקורים סדירים בשירותים לאחר ארוחות או עד שעה אחריהן.
סימפטומים נפשיים: שינויים תכופים במצב הרוח, דיכאון, תחושת עייפות מתמדת, ביקורת עצמית נוקשה וחסרת פרופורציה, הערכה עצמית ירודה וכמעט תמיד תלויית משקל.
סימפטומים גופניים: אי יציבות במשקל, שיניים צהובות ורקובות, נפיחות וכלי דם מפוצצים בפנים, ציפורניים שבירות ועור לא בריא (מחסור בוויטמינים), חולשה כללית, אדמומיות וכאבים בגרון, פעימות לב בלתי סדירות.

נזקי מחל בולימיה
עייפות וחוסר אנרגיה, דיכאון, סחרחורת וכאבי ראש, הפסקה או אי סדירות של מחזור ו/או הוסת, עצירות והתייבשות, קוצר נשימה, קצב לב בלתי סדיר, לחץ דם נמוך, קרעים בוושט, נשירת שיער, כאבי בטן והתנפחויות, השתחקות השיניים, נזקים לכבד ולכליות, כאבים בחזה, אולקוס, אנמיה, דום לב ומוות.

אופן הטיפול במחלת בולמיה ברפואה קונבנציונאלית
ככל שהפרעות האכילה מאובחנות ומטופלות מוקדם יותר כך גדל הסיכוי להחלמה מהירה ותמידית. הטיפול הבסיסי כולל טיפול רפואי (הבודק את המצב הרפואי הכללי וחומרת נזקי המחלה הקיימים, ובוחן האם יש לאשפז החולה במצב הנתון), טיפול תזונתי וטיפול פסיכולוגי אישי (לעתים גם משפחתי). במקרים מסוימים מומלץ טיפול נוירופסיכולוגי, ששם דגש על הרכיב הביולוגי של הסימפטומים הפסיכולוגים המתלווים למחלה כמו עיוותי התפיסה, הכפייתיות בחשיבה ועוד, שבדרך כלל אינם מטופלים וכך לעתים חוזרות הפרעות האכילה. במקרים אחרים ניתן טיפול תרופתי, בדר"כ בנוגדי דיכאון ממשפחת SSRI, הנפוץ והמוכר מביניהם הוא הפרוזק. החומר הפעיל בתרופה גורם לעיכוב תהליך הניצול מחדש של ההמוליך העצבי סרוטונין ובכך רמתו במוח עולה. לסרוטונין תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים למצב הרוח, כגון דיכאון, התנהגות אימפולסיבית וכדומה, ונמצא יעיל בטיפול בדיכאון, חרדה חברתית, הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD), טורדנות כפייתית (OCD - Obsessive Compulsive Disorder), וכמו כן בבולימיה נרבוזה.

אכילת יתר כפייתית

אכילת יתר הנקראת גם אכילה כפייתית, נחשבת הפרעות אכילה, ומאופיינת כהפרעה פסיכולוגית. אכילת יתר היא אכילה ללא שליטה מעבר למה שהגוף זקוק או צריך, לא בגלל רעב אלא בגלל מצוקה נפשית. בשונה מאנורקסיה ובולמיה אין בה התנהגות קומפנסטורית-כלומר קיזוז אכילה על ידי הקאות או צום.
אכילה כפייתית נובעת ממצבי לחץ ומרגשות שליליים כמו עצב, כאב ובדידות ולכן בנוסף היא מוגדרת גם אכילה רגשית. המזון הוא צורך קיומי הנועד כדי לשרוד אך כאשר אוכלים כתגובה ממצבי לחץ וחרדה זוהי אכילה רגשית. הגוף מקבל אותות נפשיים אך הם מפרשים זאת כרעב שהוא אות גופני. בעבור אכלן כפייתי, המזון משמש "מנגנון הגנה" מפני רגשות שליליים ובאמצעותו לומד להתעלם מהם. בשעת משבר המוח הרגשי משדר אותות מצוקה נפשיים בצורה של חסר רגשי. המוח מעוניין לתקן ולמלא את החסר הרגשי, והפיצוי שהמוח דורש הוא תחושות חיוביות ומהנות למוח. האכילה, ובעיקר של מזונות מתוקים, משחררת חומרים מרגיעים (דופאמין וסרוטונין), המעניקים תחושה של הנאה. במצב של לחץ, חרדה וכעס, הגוף מפריש חומרים מנוגדים בהשפעתם הנקראיםקורטיזול ואדרנלין. מפגש בין החומרים אלה שולח מסרים מבלבלים למוח. הדופאמין והסרוטונין מורידים את רמת הלחץ והכעס לפרק זמן קצר, אך התחושה אינה מחזיקה מעמד עקב הקורטיזול והאנדנלין. מכאן מרכז הגמול במוח הרגשי לומד כי אכילה פירושה מעט רוגע ושלווה ולכן האכלנים הכפייתים מגיבים באכילה למצבי לחץ בחיים. האכילה מהווה סוג של התמכרות. היא נובעת לא מתוך רצון אלא מתוך צורך השולט בגוף ולכן דיאטות אינן עוזרות. האכלן הכפייתי נקלע למעגל אכזרי ואין סופי של דיכאון המוביל לזלילה בלתי מרוסנת המובילה לדיאטה ושוב דיכאון. מעגל זה יכול להימשך לאורך כל החיים ומביא למצב של חוסר אונים ואשמה. במקרים רבים האכילה הכפייתית קשורה עם עודף משקל, מה שמוסיף לרגשות האשם ולדימוי העצמי הירוד (אתר KayeWiki, 2009).

הגורמים לאכילה כפייתית
אכילה כפייתית מתעצבת כבר משנות הילדות המוקדמות עם הרגלי האכילה. כאשר תינוק בוכה לא בגלל רעב אלא בגלל מצוקה כלשהי והוא מקבל מזון מהאדם אשר קרוב אליו ואהוב עליו, המזון מתקשר לחום ולאושר שמעניק המטפל. כך לומד התינוק לבקש מזון כאשר רע לו הרגל הממשיך לבגרות. האכלון הכפייתי פותר את בעיותיו ואת מצוקות חייו על ידי אכילה, חוויה שנתבעה במוחו הרגשי כפיצוי חיובי.הפרעת אכילה זו יכולה להיחשב כמנגנון הישרדות כשם שאלכוהליסט משתמש במשקה-כדרך התמודדות,כך אדם יכול להשתמש באכילה כדי להתמודד עם רגשות שליליים כמו כעס, בדידות, עצב ויגון. האכילה הכפייתית מתעצמת במגוון סיטואציות ובניהן - משפחות לא מתפקדות, התעללות פיזית והתעללות מינית. יש חוקרים הטוענים כי השומן העודף משמש אף הוא כאמצעי הגנה במיקרים של התעללות מינית, ומידות הגוף הגדולות משמשות כפונקציה הגנתית בכך שהן מרחיקות מהם אנשים ובכך הופכים אותם לפחות נחשקים. בנוסף, ילדים יכולים לפתח בעיה זו גם אם הם גדלים בבתים שלא מאפשרים ביטוי של רגשות. הרגשות האלו מופנמים והילדים מוצאים את הנחמה במזון שהם אוכלים.

הסימנים והסיפטומים לאיבחון הפרעת האכילה הכפייתית
התקפי זלילה בלתי מרוסנת המלווים בביקורת עצמית של חוסר אונים.
פחד מחוסר שליטה סביב האוכל.
רגשות שליליים כמו צער, בדידות, כעס המובילות לדיכאון.
הימנעות מפעילות ואירועים חברתיים עקב מידות גדולות ובשל כך ביטחון עצמי ירוד המוביל לחוסר  הצלחה חברתית או מקצועית.
דיאטות חוזרות ונישנות.
אובססיה כלפי האוכל, שהוא מרכז החיים.
אכילה מועטה בחברה במקביל לאכילה מוגזמת לבד.
האמונה שהרזון יכול להביא להצלחה בחיים.
חוסר יכולת להתמודד עם רגשות כאב, צער, לחץ וכעס.

הסיבוכים הנגרמים עקב אכילה כפייתית
מצב בריאותי לקוי המתבטא:
בהשמנה ועלייה במשקל
לחץ ותשישות נפשית
מחלות לב
קושי וכאב בתנועה ותזוזה
סכרת
דלקות פרקים
דליות (ורידים בולטים)
צרבות
קרשי דם
נידודי שינה
לחץ דם גבוה
קוצר נשימה
רמות כולסטרול גבוהות
התקף לב ומוות

טיפולים כירורגיים
שאיבות שומן: שאיבת תאי השומן המיותרים מאיזורים בעייתים. מדובר בפתרון זמני, שכן אם האכילה הכפייתית נמשכת, המצב חוזר לקדמותו.
ניתוחים לקיצור קיבה: בניתוח זה מצרים את פתח הקיבה ומצמצמים את נפחה לכ25% מהנפח שלה טרם הניתוח. הקיבה המוקטנת מסוגלת להכיל כמות קטנה של מזון והמטופל מרזה. במידה המטופל ממשיך באכילה מוגמת (תדירות גבוהה יותר של מנות קטנות) ניתוח זה אינו יעיל.
יש הטוענים שהתייחסות להפרעת אכילה הכפייתית באופן כירורגי היא טיפול בסימפטום ההשמנה בלבד וכך יש התעלמות ממקור הבעיה. לכן מומלץ לערוך טיפול ריגשי והבנה של דפוסי האכילה טרם הטיפול הכירורגי (אתר KayeWiki, 2009).

טיפול בשיטת לוסקי בהפרעות אכילה
אנורקסיה , בולימיה , אכילת יתר כפייתית

טיפול בשיטת לוסקי בהפרעות אכילה כגון אנורקסיה, בולימיה ואכילת יתר כפייתית, ישלב מספר טכניקות טיפול לצד פסיכותרפיה הוליסטית (שיחה) וכן מספר תהליכי אבחון:
בראשונה, המטופל/ת יעברו מספר אבחונים לצורך זיהוי הסיבה והמקור לתקלה – הפרעת אכילה. בשיטת לוסקי, אנו שואפים לזהות את השורש שהוליד וממשיך להוליד את הבעיה על מנת, בסופו של תהליך, לחולל שם את השינוי המבוקש. יחד עם כך נתבונן על כל הסימפטומים שההפרעה גורמת לצורך זיהוי מערך רווחים כתוצאה מההפרעה. על פי שיטת לוסקי, הפרעה, מחלה ותקלה באות לאזן חוסר איזון קיים (שנמצא באינטליגנציות אחרות) ולכן נושא רווחים שניתן לזהות ולהחליפם בתחליפים בלתי מזיקים כצעד ראשון בתהליך הטיפולי.

התהליך הטיפולי יערך במספר שלבים:
1. התמודדות טובה יותר עם ההפרעה ועם תוצאותיו במעגלי החיים השונים, כגון: מעגל חברתי, משפחתי, קהילתי וכד'.
2. הנחיה תזונתית ותוספי מזון לצורך איזון והעלאה של המשקל הקיים.
3. זיהוי ותיקון של התקלות שהביאו למחלה על מנת למנוע את חזרתה בעתיד.
4. זיהוי ותיקון של גורמי המחלה על מנת לבטלה ובכך להשיב את המטופל לדפוסי חיים בריאים.
5. להקנות כלים ישימים לצורך יצירת הרגלי אכילה ודפוסי חשיבה חדשים ובריאים יותר לאורך זמן.

שיטת לוסקי משלבת בתהליך של שיחה (פסיכותרפיה) מגוון טכניקות טיפוליות הוליסטיות (Whole) לצורך העצמת התהליך הטיפולי.

הטכניקות הטיפוליות ההוליסטיות אשר ישולבו במהלך טיפול בהפרעות אכילה הן:
תזונה – לימוד של עקרונות התזונה הבריאה, ביצוע בדיקות דם לצורך זיהוי חוסרים תזונתיים והוספת תוספי מזון לתזונה היומית ובהתאם לצורך על מנת לאזן ערכים כגון ויטמינים ומינרלים בדם.
פרחי באך – שילוב של תמציות פרחי באך בהתאמה אישית לצורך איזון מצבים רגשיים / נפשיים שגורמים לאכילה מוגזמת או אי אכילה. פרחי באך משפיעים בצורה יעילה על מצבים של חוסר איזון רגשי / נפשי ובמיוחד אלו הקשורים לאכילה, דימוי גוף, בטחון עצמי וכד'.
דיקור – שילוב של דיקור באינטליגנציות החלשות לצורך איזון הערוצים ולצורך פתיחת חסימות ברובד הרגשי. הדיקור הוא טכניקה יעילה ומיידית אשר משפיעה ישירות על גוף ונפש כאחד.
דמיון מודרך – דמיון מודרך הוא כלי יעיל צורך שינוי עמדות וגישות. במקרה זה נשאף לזהות ולשנות את מערכת העמדות הקיימת לייחס לגוף, לאכילה, למשקל וכד'.
פסיכודרמה – תהליכי פסיכודרמה לצורך זיהוי הדיאלוג הפנימי בין עולם השכל והרגש והפאר ביניהם אשר יוצר הקושי הבא לידי ביטוי באכילה.
מדיטציה – שילוב ותרגול קבוע של מדיטציה לצורך התבוננות והתמודדות טובה יותר עם מחשבות ודחפים הגורמים להפרעות אכילה.

בנוסף, ישולבו טכניקות וכלים נוספים בהתאם לצורך ובהתאם לתוצאות האבחון של המטופל/ת.

ביבליוגרפיה:
1. אתר ויקיפדיה, נדלה בתאריך 21/02/09 –
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94  2. אתר ויקיפדיה, נדלה בתאריך 21/02/09 –
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%94  
3. אתר ויקיפדיה, נדלה בתאריך 21/02/09 –
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94  
4. אתר מרכז שלבים, נדלה בתאריך 21/02/09 –
http://www.shlavim.com/art7.htm  
5. אתר KayeWiki, נדלה בתאריך 21/02/09 –
http://wiki.kaye.ac.il/he/index.php?title=%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%AA%D7%A8 
 

טיפול בהפרעות אכילה, טיפול באנורקסיה, טיפול בהשמנה, טיפול בבולימיה