|
הנבירה בפחדים תעצים אותם, ההתעסקות והאימון של הכאב
והמחלה יגדילו אותם, השיחות על העבר יתקעו את המטופל ואת
הקבוצה בעבר, רכילות ולשון רעה יביאו לקארמה וחורבן.
האימון בהבנה שהכל לטובה, האימון בהבנה שאדם יכול להתחיל
הכל מהתחלה בכל יום בכל גיל, האימון בהבנה שאין מה לתקן
אצל האחר, הכל הרי בעיני המתבונן, האימון לצמיחה,
לגדילה, האימון בחיובי ובאור יעצימו את האור ויביאו את
הסטודנט והמטופל קרוב יותר לשמחת החיים, לערכי חיים, לגישה
חיובית ולבריאות טובה יותר.
הגישה הפסיכולוגית הגורסת כי צריך
"לפתוח את הפצע ולאפשר למוגלה לצאת" ואחר כך לחפור בפצע
עוד ועוד גורמת לפצע לחזור שוב ושוב ואף לגדול. רק כאשר
מטפלים בשורש ובמקור הפצע, אז נעלם הפצע. פצע כמו כאב הם
תוצאה של ערכי חיים ועמדות שגויים. מחקרים על כאב מראים
באופן ברור כי על אותה רמת כאב אנשים מגיבים בדרך שונה. יש
אנשים שמתמוטטים מכאב ויש אנשים שאינם חשים אותו. הגישה של
אדם ביחס לכאב שלו, לרווח וההפסד המופק ממנו, היא שמעצימה
את הכאב או מבטלת אותו.
הטיפול, כמו העבודה בקבוצה בשיטת לוסקי, צריכים להדגיש
ולהעצים את החיובי ובדרך זו למוסס את השלילי. הדרך לטפל
בשלילי היא לא באמצעות העצמה ואימון השלילי וגם לא
בהתעלמות ממנו. הטיפול בשלילי יהיה באמצעות עבודה מאומצת
של אימון והעצמה של החיובי.
כדי לסלק חושך יש להביא אור. כדי לסלק את השלילי יש להביא
חיובי. חיידקים רעים הם כמו מחשבה שלילית או דיון שלוקח
אנשים לעסוק ברכילות, בשלילי ובעבר. חיידקים רעים יש לסלק
על ידי חיידקים טובים, כך זה בגוף, כך זה במחשבה, המאבק
הזה קיים בכל הרבדים. מטפלים, מורים ומנחים לעיתים שבויים
בעמדה שהדרך לטיפול בבעיה היא: "להציף אותה", "לאפשר לה
לצאת אל העולם", "לדבר עליה", לשתף" , "להוציא את המוגלה",
"לחפור בפצע", "לערבב את הפסולת". דרך זו מעצימה את הבעיה
ונותנת לה מקום גדול עוד יותר מהמקום שהיה לה קודם.
לא ניתן לסלק חושך באמצעות חושך נוסף. לא ניתן להסיר פחד
של אדם על ידי פחד גדול יותר. פחד ניתן לסלק באמצעות חיבוק
ואהבה. חושך של חדר גדול אפשר לסלק על ידי אורו של נר קטן
אחד.
הדרך לסלק חושך בין בני אדם היא באמצעות שריפת קארמה –
תהליך של סליחה. שריפת קארמה הוא תהליך מובנה שיש לבצעו
בקפידה בין שני אנשים, כך שהוא ישיג את מטרתו – סליחה
ושריפת הרוע וסילוק החושך מחיינו.
מנחים, מורים ומטפלים צריכים לבחור בזהירות את הנושאים
והתהליכים ולברר עם עצמם ואף לראות בעיני רוחם את התוצאה
הצפויה ממערך השיעור ומהתוכנית הטיפולית. צריך לברר קודם
המעשה האם זה יעצים את החושך או יציף את החיים באור. זו
השאלה היחידה שעומדת על הפרק והיא חשובה יותר מתפיסה
טיפולית כזו או אחרת. תפקידו של המטפל, המנחה או המורה
למנוע העצמה של החושך. תפקידו של המטפל, המורה והמנחה, כמו
תפקידו של כל אדם בעולמנו - להפיץ את האור.
נדלה
מתוך אתר מכללת לוסקי -
http://www.lousky.co.il/certainty.htm
עוד באתר:
פסיכותרפיה
|
טיפול הוליסטי
|
פרחי באך |